מתי ובאילו מקרים ניתן לקבל פיצוי מהמדינה, במסגרת קרן מס רכוש, ענבל או כל מסגרת אחרת, לאחר אסון לאומי? מהם התנאים לפיהם מדינת ישראל קובעת סטטוס של אזור אסון?
השריפה שהשתוללה בכרמל במשך כארבעה ימים גרמה נזקים חמורים לרכוש. נזקים אלה מעלים שאלות רבות בנושא האחריות והפיצוי הכספי.
בהקשר זה, יוגשו תביעות רבות לחברות הביטוח השונות בעיקר בגין נזקי רכוש. באותה מידה לפי החוק, במקרה של אזור אסון, ניתן להגיש תביעות בגין נזקי רכוש גם כנגד מדינת ישראל או כנגד רשויות מקומיות.
אך תביעות פיצויים אלה בערכאות שיפוטיות שונות עלולות להימשך לאורך זמן רב, וללא אפשרות לקבלת פיצוי מיידי, החיוני כל כך במקרה שכזה. לאור תוצאות השריפה העגומות, עלול להתרחש מצב בו, אם הממשלה לא תיקח אחריות גם מבחינת הפיצוי הכספי, ישארו תושבים שלא החזיקו פוליסת ביטוח פרטית ללא כל קורת גג ועסקים יקרסו.
אחריות המדינה לתוצאות השריפה
מרבית הרכוש הפרטי שנפגע כתוצאה מהשריפה מבוטח על ידי חברות ביטוח פרטיות. עם זאת, סביר להניח כי חברות ביטוח אלה לא ימהרו לשלם את מלוא תביעות הפיצויים וינהלו משא ומתן על גובה הנזקים עם כל אחד מהמבוטחים בנפרד.
על תביעות כספיות כנגד מדינת ישראל אחראית “חברת ענבל“, המשמשת כקרן הביטוח הממשלתית, במקרה של אזור אסון.
בהקשר זה, ערוכים שמאי המדינה להעריך את הנזקים ולהגיע להסדר פיצוי גם במקרים שהרכוש לא בוטח במסגרת ביטוח פרטי. הבתים הפרטיים, הדירות או אפילו עסקים יצטרכו חלקם לעבור לא רק שיפוץ אלא תהליך יקר של בנייה מחדש, כאשר מי שבוטח באופן פרטי לא יצטרך לממן את השיקום.
במקרה של בתים שלא בוטחו יהיה המצב בעייתי יותר, אלא אם כן תחליט המדינה לסייע בשיקומם של הנכסים הפרטיים במסגרת הסדר מיוחד.
הצתה על רקע לאומני
אם ייקבע, כי השריפה בכרמל נגרמה כתוצאה מהצתה על רקע לאומני, יוכלו הנפגעים לקבל פיצוי מהקרן לפיצויים בהתאם לחוק מס רכוש.
קרן מס רכוש אחראית לפיצוי על נזקים רק במקרים של מלחמה או פעולות איבה. בחוק נקבע, כי שר האוצר רשאי לאחר קבלת אישור מוועדת הכספים לקבוע שישולמו פיצויים לנפגעים בגין נזקים שנגרמו לנכסים או למקרקעין.
מטרתו של החוק היא, לפצות על נזקים עקיפים שנגרמו לרכוש פרטי כתוצאה מפעולות לאומניות הקשורות לסכסוך הערבי ישראלי. כדי להחיל את הוראות החוק בעניין השריפה בכרמל, יהיה צורך להוכיח כי השריפה פרצה בשל הצתה מכוונת על רקע לאומני
(קיראו מאמר דעה: סיכוי המו”מ לשלום)
פיצוי כספי לממלאי תפקידים
הצוערים שנספו באסון היו ברובם מבוטחים במסגרת תאגיד מבטחים, ובני משפחותיהם זכאים לפיצוי בהתאם לקבוע בהסכמים.
כמו כן, יכולים בני המשפחות לתובע את חברת הביטוח שביטחה את האוטובוס בתביעה כתוצאה של תאונת דרכים.
פיצוי זה כולל מרכיבים שונים, כדוגמת: קיצור תוחלת חיים, אובדן השתכרות בעתיד והפסד התמיכה במשפחה.
משפחות הנספים יכולות להגיש גם תביעה לתשלום קצבה כנגד המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה. גם כבאי שנפגע בשריפה רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, להיבדק על ידי ועדה רפואית ולקבל קצבה בהתאם לאחוז הנכות שייקבע לו.
עוד מידע בנושא נזקי השריפה בכרמל ופיצויים במקרה של אסון לאומי בקישורים הבאים:
[…] ראוי להכריז על איזור אסון? מי אשם במחדל? האם צריך למנות ועדת חקירה ואם כן, מי […]