לא מעט שותפויות רשומות כחוק במדינת ישראל. גם שותפות, כמו חברה בע”מ או עסק מורשה, הנה ישות משפטית שיכולה להגיע למצב של פשיטת רגל. מה קובע החוק בנוגע לפשיטת רגל של שותפות?
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש”ם – 1980 קובעת כי ניתן לפתוח בהליך של פשיטת רגל רק כנגד יחיד או שותפות.
ודוק, כאשר עסקינן בפשיטת רגל של תאגיד מסוג חברה בע”מ, הרי שמדובר בהליך שונה במקצת, המתחיל בהליך פירוק מיוחד כמפורט בחוק.
על פי ההלכה הפסוקה (ראו למשל: ע”א 2643/99 קרן חברה להשקעות נ’ בנק דיסקונט) בית המשפט לא ייתן צו כינוס לנכסי השותפות, אלא אם תתקיימנה אחת מהעילות המנויות בסעיף 5 לפקודה, קרי, נדרש שנסיבות המקרה יעלו כדי מעשה פשיטת רגל, כאמור בסעיף.
לא זו אף זו, תנאי נוסף ובסיסי להגשת הבקשה היא שתאגיד השותפות תוכר כחייבת, על פי הגדרת דיני פשיטת הרגל.
בהקשר של שותפויות, קובעת הפקודה כי חייב הוא מי שמלאו לו שמונה עשרה שנה, כאשר בזמן שהוא עשה מעשה פשיטת רגל הוא היה חבר בשותפות שניהלה את עסקיה בישראל.
אנו ממליצים לגולשים לבקר באתר הגדול בישראל בנושא: פשיטת רגל
שותפות או חברה – מה הוא מעשה פשיטת רגל?
הפקודה מונה מספר מקרים שניתן לראות בהם כמעשה פשיטת רגל.
כך, למשל, במידה והחייב העביר אחד מנכסיו במירמה או נתן את הנכס במתנה, מתוך כוונה לא כשרה (לדוגמא, בכדי להעבירו על שם של אדם אחר, כך שהנושים לא יוכלו לגבות את חובם בהסתמך על אותו הנכס), הרי שיראו במעשה זה כמעשה פשיטת רגל.
קיראו סקירה משפטית בנושא: הברחת נכסים
זאת ועוד, כאשר מודיעה השותפות לנושה כי היא אינה מתכוונת לשלם לו את חובותיו, מדובר גם כן במעשה פשיטת רגל, אשר מקים לנושה עילה להגשת בקשה מתאימה לבית המשפט. מצב זה עלול להגיע בעקבות שיקים ללא כיסוי שהוציאה השותפות לנושיה.
דרך המלך לפתיחת הליכי פשיטת רגל כנגד שותפות היא זו המנויה בסעיף 3 לפקודה, לפיה יש להמציא לשותפות התראת פשיטת רגל.
ודוק, כאשר השותפות לא עומדת בהתראה, מבלי שהגישה כל התנגדות לה, הרי שיראו בה כמי שעשתה מעשה פשיטת רגל והליכי בקשת צו הכינוס, כמפורט להלן, יהיו פורמליים בלבד.
קיראו מגוון פסקי דין בנושא פשיטת רגל
הגשת בקשה לכינוס נכסים ופשיטת רגל של שותפות
ראשית, יש להבהיר כי ניהול הליכי פשיטת רגל הינו מההליכים המשפטיים המסובכים ביותר שקיימים בדין ועל כן הנושים והשותפות צריכים להיעזר בשירותיו של עורך דין הבקיא ברזי התחום ובפרוצדורות הרבות המתלוות לו.
שנית, בהתקיים כל התנאים המפורטים לעיל, מוגשת לבית המשפט ולכונס הרשמי בקשה לפיה יינתן צו לכינוס נכסי השותפות.
יודגש כי כאשר הנושה מגיש בקשה זו, מטרתו הינה כפולה, כך שהוא חפץ למנוע הברחת נכסים על ידי השותפות ובנוסף לשמור על זכויותיו אל מול יתר נושיה.
קיראו בהרבה על: החלפת נושה בהליך פשיטת רגל
לעומת זאת, שותפות המגישה את הבקשה עושה זאת מהסיבה שלאחר מתן צו הכינוס כנגדה, כל ההליכים שמנוהלים בענייניה, בתיקי הוצאה לפועל בכל מקום בישראל, מוקפאים אוטומטית.
לאחר שניתן צו לכינוס נכסי השותפות ממונה נאמן על נכסיה, כאשר תפקידו הוא לממש את כל נכסי השותפות ולחלק את הסכומים המתקבלים כתוצאה מכך בין הנושים.
לאחר מינוי הנאמן, בית המשפט יכריז על השותפות כפושטת רגל, כאשר הנפקות של הכרזה זו היא הגבלת יכולת הפעולה הפיננסית של השותפות.
קיראו מידע משלים בנושא פשיטת רגל של שותפות:
כונס נכסים – תפקידים וסמכויות על פי חוק
הפטר – מה משמעות המושג וכיצד מקבלים הפטר?
חובות אבודים – כיצד ניתן להתמודד מול חובות אלו?