לצערנו הרב, לא מעט ניתוחים אסתטיים להרמת חזה אינם מצליחים כמתוכנן ובמקרים אחדים אף נגרם נזק למנותחת, כזה שעלול להוות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא המנתח. עו”ד עופר סולר מסביר ומביא דוגמאות מהחיים…
ההתקדמות הטכנולוגית הרפואית ב-20 השנים האחרונות מאפשרת לנו להגשים את השאיפה הבסיסית להיות יפים, צעירים וחטובים יותר. הרבה יותר גברים ובעיקר נשים בוחרים לעבור ניתוחים אלקטיביים אסתטיים, לצורך שיפור מראה גופם בהתערבות כירורגית.
כך, אחד מסוגי ההליכים הרפואיים הפופולאריים ביותר בשנים האחרונות הם ניתוחים פלסטיים ובהם ניתוח הרמת חזה, ואלו מבוצעים על ידי רופא מנתח פלסטי, כאשר קיימת עדיפות ברורה לביצוע האופרציה על ידי מומחה לכירורגיה פלסטית-אסתטית.
ניתוחים משולבים לצורך הרמה + הגדלת חזה הם בין הניתוחים הפלסטיים המורכבים ביותר. פרוצדורה רפואית זאת מצריכה ניסיון ומומחיות בכירורגיה פלסטית. בישראל פועלים עשרות רופאים שמבצעים את הניתוחים האלה מדי שנה, במכונים וקליניקות פרטיות.
למרבה הצער, לאורך השנים האחרונות קיימת עלייה הדרגתית בכמות הניתוחים שאינם עולים בקנה אחד עם הציפיות של המנותחת, שמסתכמת על הבטחותיו של המנתח עובר לכניסה לחדר הניתוח. בחלק מהמקרים האלה אף נגרמים למנותחת נזקי גוף ונזקים נפשיים חמורים.
קיראו לדוגמא: על רשלנות רפואית בניתוח הגדלת חזה
ניתוח הרמת חזה או מסטופקסיה במונח המקצועי, הוא פעולה חודרנית שמטרתה לעצב מחדש ולהרים את החזה הנפול. ניתוח מסוג זה ניתן לשלב גם עם הגדלת חזה במקרה הצורך בעיקר כאשר השד איבד מנפחו בשל הריון או ירידה דרסטית במשקל ומתוך רצונה של המנותחת.
את הניתוח להרמת חזה ניתן לביצוע במספר שיטות כירורגיות, כאשר חלקן מבוצעות על ידי הוספת סיליקון בלבד ואחרות המשלבות חתך סביב הפטמה. הרמת חזה באמצעות שתלי סיליקון בלבד מתאימה בעיקר לנשים עם נפילת שד קטנה.
הרמת החזה באמצעות חתך בהיקף הפטמה היא השיטה הנפוצה ביותר המתאימה לרוב הנשים, במקרה זה מוכנס השתל דרך החתך.
הרמת חזה דרך הפטמה מתאימה לנשים שמעוניינות בהרמה עם שמירה של צורת השד הטבעית שלהן. שיטה נוספת מתאימה בעיקר לנשים שאצלן הנפילה גדולה מאד והשיטות האחרות לא הצליחו לטפל בבעיה.
הניתוח כאמור אינו חף מסיבוכים או סיכון למקרה רשלנות רפואית. חלק מהסיבוכים האפשריים בניתוח זה הנם סיבוכים כלליים של התערבות כירורגית שהנזק כתוצאה מהם יכול להיות בלתי הפיך.
זיהומים בחתך שבאזור השדיים שזקוקים לאחר מכן לטיפול אנטיביוטי. מלבד זאת יכול להתרחש דימום שבמקרים מסוימים עלול להצריך התערבות נוספת וסיבוכים נוספים כתוצאה משימוש בחומרי ההרדמה, כאבים והגבלה ביכולת התנועה.
סיבוכים ספציפיים אחרים של ניתוח זה יכולים להיות אסימטריה בין השדיים, צלקות ובעיות בריפוי הדברים אלו יכולים גם לגרום לנזק לדימוי ובביטחון העצמי במקום חיזוק שלהם בשל הפגיעה שלהם במראה האסתטית של המטופלת.
קיראו בהרחבה על: רשלנות בניתוח חזה
האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית
במקרה של חשש מפני רשלנות בניתוח להרמת חזה כדאי ובהחלט מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אצל עורך דין רשלנות רפואית מנוסה ומיומן, על מנת להבין טוב יותר מהן הזכויות המשפטיות שלך. במשרדו של עו”ד עופר סולר מטפלים במאות תביעות דומות שהוגשו כנג הרופאים המנתחים וחברות הביטוח שלהם.
על מנת לקבל החלטה מושכלת, לאחר בחינת מגוון השיקולים והתייעצות עם מומחה רפואי מתאים, ניתן לפנות אל משרדו של עורך דין הדין סולר לקבלת יעוץ משפטי אישי וללא כל התחייבות. מספר הטלפון לחיוג: 072-334-0001
עילה להגשת תביעה תקום במקרה זה לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ”ח-1968 במידה וניתן להוכיח חובת זהירות, התרשלות, נזק וקשר סיבתי בין הנזק שנגרם וההתרשלות או לפי הפרה של הסעיפים הרלבנטיים בחוק זכויות החולה תשנ”ו-1996.
לעניין זה אין הבדל בין רשלנות בניתוח או תוצאה רשלנית, הדגש הוא על הוכחת קיומו של קשר בין הרשלנות והנזק. כישלון בניתוח אינו חייב להיות תוצאה של רשלנות ובתי המשפט בישראל דוחים לא מעט תביעות רשלנות רפואית מסיבה זאת בדיוק.
כאן גם המקום לציין, שניתוח להרמת חזה שונה במהותו מניתוחים אחרים בכך שהוא בהכרח ניתוח אלקטיבי, משמע כזה שאינו מתבצע בשל צורך בהצלת חיים.
מסיבות אלו, בתי המשפט בישראל נוטים לייחס לרופא דווקא אחריות מוגברת במקרים אלו ולכן קיימת הקפדה רבה על חובת הגילוי של הרופא וסוגיית ההסכמה מדעת של המנותחת לביצוע הניתוח.
כך, חלה על הרופא חובה להסביר למנותחת את כל הסיכונים האפשריים, תופעות הלוואי, תקופת ההחלמה והתוצאה האפשרית של הניתוח.
פשוט למצוא: עורכי דין בתחום הנזיקין
פסקי דין שעסקו במקרי רשלנות בניתוח הרמת חזה
הבאנו מתוך המאגר המשפטי כמה פסקי דין מרכזיים מהשנים האחרונות, שעסקו בתביעות רשלנות רפואית שהגישו נשים שנפגעו בעקבות ניתוח כושל להרמת חזה. להלן מראי המקום של ההליכים:
- החלטת בית משפט השלום בראשון לצון בהליך בשא 128/07 ד”ר ריגלר אברהם נ’ גולן שולמית
- פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב בהליך תק (ביש”א) 7241-10-11 כ’ א’ נ’ פרופורציה פי. אם. סי. בע”מ
- פס”ד של בימ”ש השלום בראשון לציון בהליך תא 3764/02 תורג’מן רות נ’ קליניקה אריאל בע”מ
- פסק דין של בית משפט השלום בראשון לציון בהליך תא 8139/01 נסימה מרינה נ’ ד”ר פלמן ג’ורג
יעוץ משפטי להכנת הסקירה הנ”ל: עו”ד עופר סולר (תל אביב, ינואר 2013)
מקורות מידע נוספים בנושא:
- עד מתי ניתן להגיש תביעה אחרי טיפול רפואי? על התיישנות תביעות רשלנות רפואית
- בית המשפט העליון קיבל באופן חלקי ערעור על פסק דין בתביעה בגין רשלנות
- קשר השתיקה של רופאים ומדוע כל כך קשה למצוא רופא מומחה ולקבל חוות דעת?