ביום 10.7.2019 נכנסה לתוקפה הרפורמה בעבירות המתה בארץ, אשר מסווגת ומדרגת מחדש את סוגי עבירות ההמתה, וזאת במטרה לבטא באופן הולם יותר את היקף אשמתו של מי שהורשע בהמתת אדם אחר.
הרפורמה בעבירות המתה מתבצעת בהתאם לתיקון 137 לחוק העונשין, תשל”ז-1977.
תיקון זה נחקק כבר ביום 10.1.2019, אולם נכנס לתוקף רק כעבור 6 חודשים מיום פרסומו, קרי, ביום 10.7.2019 כאמור לעיל.
התיקון חל בעיקרו על עבירות שבוצעו מיום 10.7.2019 ואילך וכן על נאשם שעומד לדין בגין עבירת המתה שבוצעה לפני מועד זה וטרם ניתן פסק דין סופי וחלוט בעניינו, וזאת במידה והתיקון מקל על מצבו.
במסגרת הרפורמה, הוחלפו שתי עבירות ההמתה הקודמות, של רצח והריגה, בארבע עבירות המתה חדשות, של רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, והמתה בקלות דעת.
ככלל, שלוש העבירות של רצח בנסיבות מחמירות, רצח, והמתה בנסיבות של אחריות מופחתת, עוסקות במקרים בהם הנאשם הרג את הקורבן מתוך כוונה או אדישות / חוסר אכפתיות למותו.
לעומת זאת, העבירה של המתה בקלות דעת עוסקת בנסיבות בהן הנאשם גרם למות הקורבן עקב נטילת סיכון בלתי סביר לגרימת מוות, אולם מתוך תקווה, שהכזיבה, שהסיכון לא יתממש.
יודגש כי העבירה של גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק, אשר עונשה הינו 3 שנות מאסר, נותרה על כנה וללא שינוי במסגרת הרפורמה.
מדובר בנסיבות בהן הנאשם לא היה מודע לכך שמעשהו עלול לגרום למוות, בשעה שאדם סביר היה צריך להיות מודע לכך.
להלן הסבר מפורט אודות ארבע עבירות ההמתה החדשות שבמסגרת תיקון 137 לחוק העונשין.
רצח בנסיבות מחמירות
עבירת רצח בנסיבות מחמירות הינה עבירת המתה חדשה, אשר מפורטת במסגרת סעיף 301א שנוסף לחוק במסגרת הרפורמה.
סעיף 301א(א) לחוק קובע שרצח בנסיבות מחמירות מתרחש כאשר הנאשם גרם בכוונה או באדישות למותו של אדם אחר, באחת מתוך אחת עשרה הנסיבות החמורות המפורטות בו. העונש על עבירה זו הינו מאסר עולם בלבד.
מדובר, לדוגמא, ברצח שבוצע לאחר תכנון או הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית, רצח של עד במשפט פלילי, רצח מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, רצח בן זוג לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, רצח שנעשה באכזריות מיוחדת או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן, רצח כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא או לכפות אורחות התנהגות על ציבור, רצח שמהווה מעשה טרור, רצח במסגרת פעילות ארגון פשיעה או טרור ועוד.
סעיף 301א(ב) לחוק מאפשר לבית המשפט להרשיע נאשם שהרג אדם אחר באחת מהנסיבות הללו בעבירת הרצח הרגיל בלבד, לפי סעיף 300 לחוק, וזאת במקרה שבו התקיימו נסיבות מיוחדות שבגינן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד.
רצח
עבירת רצח הינה כאמור העבירה היחידה שנותרה מעבירות ההמתה הקודמות, וזאת במסגרת סעיף 300(א) לחוק.
מדובר בעבירת הרצח הרגיל, הבסיסי, להבדיל מרצח בנסיבות מחמירות. עם זאת, גם עבירת הרצח הרגיל תוקנה ושונתה באופן משמעותי במסגרת הרפורמה וזאת בנוסח הבא: “הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם“.
כלומר, לפי נוסח זה, רצח רגיל כולל גם מקרים בהם לא הייתה לנאשם כל כוונה מלכתחילה להרוג את הקורבן, וגם לא כוונה בדיעבד, וזאת למשל במקרה בו מישהו דקר אדם אחר למוות תוך כדי קטטה, ו ללא כל כוונה להרגו.
הנוסח הקודם של סעיף 300(א) לחוק היה ארוך הרבה, וקבע כי העושה אחת מאלה יאשם ברצח, ודינו מאסר עולם ועונש זה בלבד, כלומר, המדובר היה בעונש חובה:
– גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו.
– גורם בכוונה תחילה למותו של אדם.
– גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה.
– גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש.
לעומת זאת, הנוסח החדש של עבירת הרצח הרגיל קובע שעונשה גם הינו מאסר עולם, אולם זאת מבלי לקבוע שמדובר בעונש חובה.
לפיכך, על רצח רגיל יחול סעיף 311א שנוסף אף הוא לחוק במסגרת הרפורמה, אשר קובע כי על עבירת המתה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, רשאי בית המשפט להטיל מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה או מאסר לתקופה שלא תעלה על 30 שנים, וזאת למרות האמור בסעיף 41 לחוק, שקובע שהעונש על עבירה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, לא יעלה על 20 שנה.
המתה בנסיבות של אחריות מופחתת
עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת הינה עבירת המתה חדשה, אשר מפורטת במסגרת סעיף 301ב לחוק. סעיף זה הוסף לחוק במסגרת הרפורמה, תוך החלפת סעיף 300א לחוק, שבוטל במסגרת הרפורמה.
סעיף זה קובע עונשים מופחתים של 15 שנות מאסר ו-20 שנות מאסר, במקרים בהם הנאשם גרם בכוונה או באדישות למותו של אדם אחר, אך בהתקיים נסיבות מקלות מסויימות.
עונש 15 שנות מאסר יוטל על נאשם שהרג את הקורבן בשעה שהוא היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו על ידי הקורבן.
עונש 20 שנות מאסר יוטל על נאשם שהרג את הקורבן בתגובה להתגרות מצידו, כלומר, בדומה לנסיבות הקנטור בעבר, או כאשר הנאשם לקה בהפרעה נפשית / שכלית חמורה שהגבילה את יכולתו להבין את המעשה או להימנע ממנו, או כאשר ההמתה בוצעה תוך חריגה מועטה מהגנה עצמית, צורך וכורח, או במקרים בהם הנאשם הרג את הנאשם בנסיבות בהן החוק קובע חזקות של יסוד נפשי של אדישות, כגון במצב של שכרות ועוד.
המתה בקלות דעת
עבירת המתה בקלות דעת הינה עבירת המתה חדשה, אשר מפורטת במסגרת סעיף 301ג שנוסף לחוק במסגרת הרפורמה, ואשר קובע כי “הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים.”
מדובר בנסיבות בהן הנאשם גרם למות הקורבן בשעה שהוא נטל סיכון מודע לגרימת מוות, אך זאת מתוך תקווה, שהכזיבה בדיעבד, שהסיכון הנ”ל לא יתממש בפועל. עבירה זו כוללת נסיבות של גרימת מוות עקב נהיגה מסוכנת, משחקים בנשק, שימוש מודע בחומרי בנייה זולים ולא בטיחותיים, וכדומה.
כלומר, עבירת המתת בקלות דעת יוצרת למעשה אבחנה בתוך המקרים בהן ההמתה נעשתה ללא כוונה וזאת באופן שמבדיל בין מקרים בהם ההמתה נעשתה מתוך אדישות, קרי, חוסר אכפתיות ביחס להתממשות הסיכון של גרימת המוות, שיכולים להיכלל בעבירות רצח בנסיבות מחמירות, רצח רגיל, והמתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לבין מקרים שבהם העבירה נעשתה מתוך קלות דעת, קרי, מתוך תקווה שהסיכון לא יתממש, שיכולים להיכלל בעבירה של המתה בקלות דעת.